ברנס נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעה על הסך של 9,478 ₪ שעניינה תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 15.3.2009 בין רכבו של התובע לבין קטנועו של הנתבע 2 (להלן: "הנתבע" או "התאונה", לפי הענין), המבוטח על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"). מאחר והנתבעת הינה המבטחת הן של רכב התובע והן של הקטנוע, נמנעה מליתן עמדה בתיק זה.

1.על-פי הנטען בכתב התביעה, התובע נסע ברכבו בנתיב הימני מכיוון צפון לדרום ברחוב דיזינגוף בתל-אביב, שעה שהקטנוע של הנתבע עקף אותו מצד ימין, ונוכח כלי הרכב החונים בצד ימין של הכביש, שפשף את כל חלקו הימני של רכבו.

2.משכך, נפגע חלקו הימני של רכב התובע, לרבות המראה הימנית.

3.התובע תובע הסך של 6,954 ₪ עבור נזק לרכב על פי חוות דעת שמאי, שכר טרחת שמאי, ירידת ירך וימי עבודה.

4.מנגד, טוען הנתבע, כי נסע בנתיב הימני, שעה שרכב התובע נסע בנתיב השמאלי לאותו כיוון, שעה שלפתע, רכב התובע סטה ימינה לכיוון נסיעתו של הקטנוע ופגע בו.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו, ודין התביעה להידחות. ואנמק.

6.ראשית, גרסתו של הנתבע מהימנה וסבירה עלי מגירסתו של התובע. לא השתכנעתי כי הנתבע עקף מימין את רכב התובע. אני מקבל את גירסת הנתבע כי לא היה כל צורך לעקוף מימין שעה שנסע בנתיב נסיעתו צפונה, מבין שני נתיבים לאותו כיוון, וכי רכב התובע הוא שסטה ימינה לצורך פניה ימינה בהמשך הדרך.

7.שנית, התובע שינה את גירסתו בדיון לפני לעומת גירסתו בכתב התביעה, שעה שטען לראשונה בעדותו בבית המשפט, כי הנתבע אבד את השליטה בקטנוע, ולא טען כי ניסה לעקוף אותו מימין. זאת ועוד, לא מצאתי סיבה או כל הסבר לטענה לפיה הנתבע לפתע אבד שליטה באופנועו.

8.שלישית, איני מקבלת את טענת התובע כי סוג הנזקים אינו תואם לנסיבות קרות התאונה על פי גירסת הנתבע, שכן אין מניעה כי המראה "תידחף" לכיוון חלקו הקדמי של הרכב, גם אם התובע הוא שפגע באופנוע של הנתבע, נוכח העובדה כי האופנוע היה בנסיעה קדימה.

9.לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

10.התובע ישלם הוצאות בסך של 150 ₪ לנתבע 2.

11.המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' אייר תש"ע, 18 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.